אם החלטתם לקפוץ למים ולהגשים את החלום לפתוח עסק בטח נתקלתם בשאלה "איזה עסק לפתוח?". לא, אני לא מתכוונת לשאלה איזה שירותים או מוצרים בכוונתכם למכור באמצעות העסק, למרות שאני בטוחה שגם היא מעסיקה אתכם לא מעט, אלא לשאלה כיצד לרשום אותו ברשויות. כידוע, כדי לנהל פעילות עסקית בישראל כחוק, יש חובה לדווח לרשויות המס על הרווחים שצברתם ולשלם מיסים בהתאם. בעלי עסקים רבים בתחילת דרכם בוחרים להפעיל את העסק שלהם כ-"עוסק", פטור או מורשה. מדובר באחת הדרכים הנפוצות בישראל לרישום עסק ברשויות המס. זאת, לאור הקלות הבירוקרטית והמהירות היחסית של פתיחת עוסק, לצד פשטות הניהול של עסק במבנה משפטי זה.

אולם, להבדיל ממבנים משפטיים אחרים – כחברה בע"מ, שותפות או עמותה – ההגדרה "עוסק" אינה מציעה שום הפרדה בין נכסיי העסק ונכסי הבעלים וחושפת את בעל העסק באופן מלא לכל האחריות המשפטית הכרוכה בניהול העסק. בין היתר, משמעות הדבר היא כי הבחירה להפעיל את העסק כ-"עוסק" אינה מציעה כל הגנה לבעל העסק מפני חובות והתחייבויות שקיבל על עצמו במסגרת העסק ואינו יכול לעמוד בהם.

בחירת המבנה המשפטי במסגרתו תפעילו את העסק השלכות משמעותיות על האופן שבו תתנהלו מול לקוחות, ספקים, רשויות ונותני שירותים ולכן ראוי להקדיש לה מחשבה ולבסס אותה על שיקולים רלוונטיים עבורכם. במאמר זה נסקור את סוגי העוסקים הקיימים בישראל, את המאפיינים המשפטיים של הפעלת העסק באמצעות מבנה משפטי זה על היתרונות והחסרונות הנלווים אליהם.

מאפיינים משפטיים של ההגדרה עוסק

ההגדרה "עוסק" הינה בראש ובראשונה הגדרה מיסויית, ספציפית מול מס ערך מוסף (מע"מ), ואינה מהווה בפועל צורת התאגדות. לצורך העניין, גם חברה בע"מ הינה עוסק מורשה. הרעיון המרכזי הוא שככל שמחזור העסקאות של העסק בשנה גדול יותר, כך עליו להגיש דיווח קפדני ותכוף יותר לרשויות המס. כפועל יוצא, הקריטריון העיקרי לבחירה בין היותו של עוסק "פטור" או "מורשה", הינה מחזור העסקאות השנתי, כפי שיפורט בהמשך המאמר.

מאחר ועוסק אינו מהווה יישיות משפטית נפרדת מהעסק אותו הוא מפעיל הוא חשוף באופן ישיר לכל האחריות המשפטית הכרוכה בניהול העסק. בתמצית, אחריות משפטית היא החובה החוקית של העסק לפצות על נזקים או הפסדים שנגרמו לאחרים בשל פעולות שעשה או שלא עשה והיה עליו לעשות, לרבות הפרת התחייבויות חוזיות, פיצוי בשל נזקים ואי עמידה בהוראות הרגולציה. בשל הבחירה שלא להתאגד וליצור תאגיד שיחצוץ בין בעל העסק באופן אישי לעסק והתחייבויותיו, בעצם ניהול העסק מסתכן בעל העסק באפשרות של ירידה לנכסיו האישיים במקרה של הפרת האחריות המשפטית.

סוגי עוסקים

עוסק פטור

עוסק פטור הוא מבנה משפטי ראשוני נהדר למי שנמצא בתחילת דרכו העצמאית ועדיין אינו יודע מי יהיה היקף ההכנסות הצפוי בעסק, או שיודע שפעילותו העסקית עתידה להיות מצומצמת ומחזור העסקאות השנתי שלו עתיד להיות נמוך יחסית, ובכל מקרה לא יעלה על 120,000 ₪ (נכון לשנת 2024). נחדד – מדובר על היקף כל ההכנסות בעסק, ולא רק הרווח שצפוי בעל העסק להרוויח בשנת המס הרלוונטית. עוסק שיעבור את רף הפטור, המתעדכן בפרסומי רשות המיסים מידי שנה, יהפוך אוטומטית לעוסק מורשה.

עוסקים רבים מקיימים את פעילותם העסקית לצד עבודה כשכירים. מעמדם של עוסקים שהינם גם עצמאיים וגם שכירים, כעוסקים פטורים ייקבע רק לפי היקף מחזור העסקאות שלהם בעסק, מבלי לכלול את הכנסתם כשכירים.

המונח "עוסק פטור" הינו ההגדרה למעמדו של בעל העסק במע"מ, כמי שקיבל פטור מגביית מע"מ מלקוחותיו וכפועל יוצא פטור מהעברת אותו מע"מ לרשות המיסים. עוסק פטור יפיק קבלה (ולא חשבונית מס) בגין כל תקבול שיקבל במסגרת העסק. מעמדו של עוסק פטור במע"מ מאפשר הקלות משמעותיות המפשטות, מוזילות ומקלות על ניהול העסק. פטור זה מאפשר לעוסק לשמור על מתח מחירים נמוך יחסית למתחרים שאינם פטורים ופוטר אותו מביצוע דיווחים חודשיים או דו חודשיים במע"מ. מנגד, להגדרה עוסק פטור יש גם חסרונות שכן הוא אינו יכול לקבל החזר או לקזז את המע"מ ששילם בגין רכישות והוצאות שוטפות שביצע עבור הפעילות העסקית אותה הוא מקיים.

חריג: בעסקאות הבאות נדרש לפי חוק גם עוסק פטור לגבות מע"מ מלקוחותיו:

א. מכירת מקרקעין.

ב. מכירת ציוד ככל שהעוסק שילם מע"מ כשרכש את הציוד וניכה את תשלום המע"מ בעת שדיווח לרשות המיסים על הרכישה.

חשוב להדגיש, מעבר לפטור מגבייה והעברת המע"מ לרשות המיסים, עוסק פטור אינו משוחרר מהחובה לשלם מיסים אחרים כמס הכנסה וביטוח לאומי, אלא רק מהתנהלות מול מע"מ. עוסק פטור יהיה חייב לדווח באופן שנתי למס הכנסה ולהצהיר בפני מע"מ על כל הכנסותיו במסגרת העסק, כמו גם לשמור תיעוד עם הוצאותיו.

יתרונות – עוסק פטור

1. קל לניהול ולהקמה: הקמה של עוסק פטור היא דרך זמינה וקלה המאפשרת לעסקים חדשים להתחיל את פעילותם ללא התחייבות תפעולית מורכבת ויקרה.
2. שליטה מוחלטת בתהליכי קבלת החלטות: לרוב עוסקים פטורים מנהלים עסק קטן בעצמם ולבדם. אמנם זה יכול להיות בודד לפעמים אבל זה מאפשר להם שליטה מוחלטת של בעל העסק בכל ההחלטות המתקבלות בעסק.
3. התנהלות פשוטה מול מס הכנסה ומע"מ: עוסק פטור אינו חייב בדיווחים חודשיים למס הכנסה ולרוב יידרש לדווח רק בסוף השנה. יתר על כן, מרבית העוסקים הפטורים אינם נדרשים לשלם מקדמות מס הכנסה באופן שוטף במהלך השנה אלא רק בסופה בהתאם לשומת מס, תוך הפחתה משמעותית של העומס הבירוקרטי הכרוך בניהול העסק. זאת, שכן מרביתם אינם מגיעים לסף המס.
4. תחרותיות בתמחור: עוסק פטור אינו גובה מע"מ מלקוחותיו, מה שמאפשר לו לתמחר אותם בזול יחסית למתחריו שאינם עוסקים פטורים והחייבים בגביית מע"מ.
5. עלויות תפעול נמוכות – קלות הניהול ומתח הרווחים הנמוך יחסית מאפשרים להרבה עוסקים פטורים לבחור שלא להיעזר בשירותיהם של רואי חשבון לצורך ביצוע הדיווחים למס הכנסה ולמע"מ, מה שמוביל בתורו לחיסכון בהוצאות העסק.

חסרונות – עוסק פטור

1. חשיפה מוחלטת לאחריות משפטית: עוסק פטור לא נהנה מהפרדה בין נכסי העסק לנכסי בעל העסק והוא חשוף לכל חובות העסק במקרה שאין ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו.
2. רתיעה מצד לקוחות פוטנציאליים: עוסק פטור נתפס לעיתים קרובות כעסק קטן המצוי בתחילת דרכו ולכן חסר ניסיון ופוטנציאלית ארעי ולא יציב. יש מי שירתעו מהתקשרות עם עסק שכזה שכן הם אינם יכולים לקזז חלק מהעלות בגין תשלום המע"מ.
3. תקרת זכוכית – חשש מלעבור את רף ההכנסות של עוסק פטור עשוי להגביל ולעכב צמיחה של העסק ולמנוע ממנו מלממש את הפוטנציאל האמיתי שגלום בו.
4. חסרונות מיסויים: בניגוד לעוסק מורשה ולצורות התאגדות אחרות, עוסק פטור אינו מורשה לקזז מע"מ או לקבל החזרי מע"מ על הוצאות של העסק.
5. בעיית עבירות והמשכיות: מאחר והעסק תלוי ועומד בעיקרון על אדם אחד, בעל העסק, הרי שהעברתו אגב מכירה (או גיוס משקיעים) או הורשה בעקבות פטירתו של בעל העסק הינה בעייתית. זוהי אינה בעיה שאין לה פתרונות משפטיים משביעי רצון, אפשר לדוגמה למכור פעילות של עסק את המוניטין שלו וכו'. אבל ייתכן בהחלט שההעברה תיתקל בבעיות.

עוסק מורשה

עוסק מורשה הוא עצמאי שמחזור הכנסותיו השנתי גדול מרף ההכנסות לתקרת הפטור, נכון לשנת 2024 מדובר ב-120,000 ₪, או שהוא עוסק במקצוע שהחוק לא מאפשר להירשם בו כעוסק פטור. זאת, אף אם המחזור השנתי שלו צפוי להיות קטן מרף הפטור. בין העסקים הללו ניתן למנות בעלי מקצועות חופשיים ועוסקים רבים שפעילותם תלויה בקבלת רישיון, לדוגמה :

אגרונום, אדריכל, הנדסאי, חוקר פרטי, טוען רבני, טכנאי, טכנאי שיניים, יועץ לארגון, יועץ לניהול, יועץ מדעי, יועץ מס, כלכלן, מהנדס, מודד, מנהל חשבונות, מתורגמן, עורך דין, רואה חשבון או שמאי, בעל מעבדה כימית או רפואית; רופא, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, וטרינר, רופא שיניים או מרפא שיניים, בעל בית ספר לנהיגה , בעל בית ספר לרבות גן ילדים שאיננו מלכ"ר , בעל בית ספר שבו ניתנת הדרכה מקצועית, עיונית או מעשית, לרבות הדרכה לאומנויות ולספורט לקבוצות שבכל אחת מהן לפחות 5 תלמידים (למעט מקרית של סה"כ עד 30 ימי הדרכה בשנה), מתווך מקרקעין, סוחר ומתווך רכב, חברה ואגודה שיתופית הרשומים כדין.

עוסק מורשה חייב לגבות מלקוחותיו מס ערך מוסף (מע"מ) בגין כל עסקה, להפיק בגינה חשבונית מס, לדווח ולהעביר את סכום הגבייה לרשות המיסים. בד בבד, עוסק המורשה רשאי להפחית מהסכומים שיעביר למע"מ את המע"מ ששילם בעצמו על רכישות והוצאות שוטפות עבור העסק.

ההכנסה של עוסק מורשה נחשבת כהכנסה אישית מעבודה והיקף מס ההכנסה שמוטל עליו מחושב על פי מדרגות המס לשכירים. אולם, לעוסק מורשה יתרון משמעותי על פני שכירים לאור זכותו לקזז מהכנסותיו הוצאות עסקיות ואת המס ישלם רק על הרווח.

עוסק מורשה נדרש להגיש דיווח לרשויות המס באופן שוטף – אחת לחודש, אם מחזור העסקאות השנתי שלו עולה על מיליון וחצי שקלים, או אחת לחודשיים. בנוסף על הדיווח, וכדי לחלק את נטל המס לאורך השנה, חייב עוסק מורשה אף בתשלום מקדמות למס הכנסה. המקדמות מחושבות כאחוז שנקבע מראש על פי הרווחים (לרוב בהתאם לדיווח שביצע בעל העסק בשנה הקודמת) או בהתאם לאחוז הענפי של העסק. בנוסף על הדיווח השוטף, חייב עוסק מורשה להגיש לרשויות המס דו"ח שנתי מסכם על כלל הכנסותיו באותה שנה. ככל שקיימים פערים, לחיוב או לשלילה, בין הסכומים ששולמו כמקדמות לסכומים שהרוויח העסק בפועל יקבל בעל העסק החזרים או יאלץ להשלים את התשלום לידי מס הכנסה.

חשוב להבהיר, ישנם עוסקים מורשים המנהלים עסקים רווחיים בקנה מידה משמעותי, תוך העסקת עובדים, שיתופי פעולה וגיוס אלפי (ואף מאות אלפי) לקוחות! אין מניעה אמיתית מהפעלת עסקים גדולים כעוסקים מורשים. אולם, לעיתים נכנסים שיקולים משפטיים נוספים במסגרת שיקוליו של בעל העסק – כמו צמצום החשיפה המשפטית והנאה מיתרונות מיסויים המוקנים לחברות, המובילים אותו להחליף מבנה משפטי זה באחרים.

יתרונות – עוסק מורשה

1. קל לניהול ולתפעול: קיימים מעט מאוד חסמים בירוקרטיים ודרישות רגולטוריות הכרוכות בהקמת העסק ותפעולו השוטף כעוסק מורשה, בהתעלם כמובן מדרישות כאלו ואחרות הנוגעות לסוג פעילות ספציפי, מה שהופך מבנה משפטי זה לנפוץ מאוד. מיעוט החסמים אף מקל משמעותית על העלויות הכרוכות בקיומו של מבנה משפטי זה מה שמוסיף לאפיל שלו בקרב בעלי עסקים חדשים.
2. אין תקרת זכוכית: עוסק מורשה יכול להקים ולקיים עסק הפועל בהיקפים גדולים ומשמעותיים, שכן הוא אינו כפוף לתקרת הכנסות כלשהי וצמיחתו העסקי אינה מוגבלת. הדבר מאפשר הקמת עסקים מצליחים ומורכבים בצורה פשוטה יחסית.
3. שליטה מלאה לבעל העסק:
4. שליטה מוחלטת בתהליכי קבלת החלטות: לעוסק מורשה המנהל לבד את העסק יש עצמאות מוחלטת בניהול שלו, הוא אינו נדרש להליכים בירוקרטיים פנימיים סבוכים או לאישור חיצוני של החלטותיו, מה שמאפשר לו יכולת תמרון וביצוע שינויים ו
5. קיזוז מס תשומות: עוסק מורשה יכול לקזז מע"מ כנגד מע"מ ששילם בגין הוצאות העסק מה שמפחית את חובת המס החלה עליו ומפחית את העלויות השוטפות הכרוכות בניהול העסק.

חסרונות – עוסק מורשה

1. חשיפה מלאה לאחריות משפטית: גם במקרה של עוסק מורשה, ולמרות שייתכן בהחלט שהעסק אותו הוא מפעיל כמו גם היקף ההתחייבויות בו גדול מאוד, אין הפרדה בין נכסי העסק לנכסי בעל העסק והוא חשוף לכל חובות העסק במקרה שאין ביכולתו לעמוד בהתחייבויותיו או כאשר נגרם נזק בעקבות הפעלת העסק ומתן השירותים במסגרתו.
2. חסרונות בתמחור: מאחר ועוסק מורשה נדרש על פי חוק לגבות מע"מ מלקוחותיו, הוא נאלץ לייקר את השירותים או המוצרים אותם הוא מוכר בהשוואה לעסקים שאינם חייבים בגביית מע"מ. מה שמקשה עליו פוטנציאלית להתחרות בעסקים אלה.
3. בעיית עבירות והמשכיות: גם בקרבעוסקים מורשים קיימת בעיית עבירות והמשכיות שכן העסק אינו יישות משפטית הנפרדת מבעל העסק והעברתו אגב מכירה או הורשה בעקבות פטירתו של בעל העסק הינה בעייתית.
4. יצירת תאגיד בבלי דעת אגב הפעלה בשיתוף פעולה עם עוסק אחר: אם יבקש בעל העסק להפעיל אותו בשיתוף פעולה עם אדם או עוסק אחר מבלי להסדיר את הדבר באופן ברור הרי שייתכן ויצור בבלי דעת תאגיד מסוג שותפות לא רשומה. זאת, מבלי להסדיר בהכרח את התנהלותם של השותפים במסגרת התאגיד באופן ברור, תוך שהם יכולים לחייב אחד את השני בפעולותיהם, ולעיתים אף מבלי להיות מודע ליתר החובות המשפטיים החלים עליו.

עוסק זעיר

בעל עסק זעיר הוא עצמאי, שמחזור העסקים השנתי שלו לא עולה על 120,000 ₪ (נכון לשנת 2024). מדובר בהגדרה חדשה שהוחלה החל משנת 2024, ולכן לא ניתן להנות מיתרונותיה לגבי שנים קודמות. לאור מחזור העסקאות הקטן יחסית, עצמאי שהוגדר כבעל עסק זעיר יכול ליהנות מהקלות בהתנהלות מול מס הכנסה ביחס לעסקאות שביצע באותה שנת מס (ולא מול מע"מ כמו עוסק פטור).

בין ההקלות המוקנות לעסק זעיר בהתנהלות מול מס הכנסה ניתן למנות את הבאות: עסק זעיר רשאי לקזז אוטומטית סכום של 30% מהכנסותיו כהוצאות מוכרות, מבלי להידרש להציג קבלות או חשבוניות לתמיכה בקיזוז זה. זאת, ללא תלות בהיקף ההוצאות שהוציא בפועל לצורך קיום עסקיו, וגם אם לא היו לו הוצאות כלל באותה שנת מס. בנוסף, לרוב, בעל עסק זעיר יוכל להסתפק בהגשת דיווח באמצעות מערכת הדיווח השנתי המקוצר של מס הכנסה, ולא יאלץ להגיש דו"ח שנתי. יתר על כן, פעמים רבות בעל עסק זעיר לא יידרש לשלם מקדמות מס הכנסה, ויוכל לשלם את כל המס ההכנסה בו הוא חייב רק בסוף השנה באמצעות המערכת לדיווח מקוצר. שימו לב: ההקלה זו לא תחול מקום שפקיד השומה ימצא שיש סיכון שלא ניתן יהיה לגבות את המס החייב בתשלום בסוף השנה או שקיימת תועלת משמעותית אחרת בתשלום מקדמות. מדובר בהקלות מפליגות וחשובות המקילות משמעותית על התנהלותם העסקית של בעלי מחזור הכנסות נמוך והחוסכות להם פעמים רבות את ההוצאות הנלוות להעסקת איש מקצוע בתחום המיסים.

קיימים מקרים שבהם עוסק לא יוכר כבעל "עסק זעיר" גם אם מחזור הכנסותיו באותה שנת מס קטן מהסכום המוגדר בחוק:

• העסק מעסיק עובדים;
• בעל העסק אינו מנהל פנקסים קבילים;
• בין הכנסות העוסק בשנת המס הרלוונטית היו הכנסות שאינן מעבודה (לדוגמא הכנסות ממכירה של מניות, מדיבידנדים, ממכירה של נכסים וכו').
• חלק מהכנסת העסק התקבלה מאדם שהיה מעסיקו של העוסק בשנת המס הרלוונטית;
• חלק מהכנסת העסק יוחס אליו מ"תאגיד שקוף" (חברה שכל הכנסותיה והוצאותיה מיוחסות לבעלי מניותיה);
• יותר מ־25% מהכנסות העסק התקבלו מקרוב של העוסק או ממי שהיה מעסיקו במהלך שלוש שנות המס הקודמות;
• בעל העסק הוא בעל שליטה ב"חברת מעטים" (חברה שנשלטת על ידי עד 5 בני אדם).

גם עצמאי שמסווג כעוסק מורשה יכול להיחשב כבעל עסק זעיר. הסיווג של עצמאי בתור עוסק פטור או עוסק מורשה רלוונטי לחובתו לגבות מע"מ ולהתנהלות מול מס ערך מוסף. זאת, בשים לב לכך שיש עסקים שחייבים להיות מוגדרים כמורשים לפי חוק החל מיום העסקים הראשון, בהתעלם ממחזור העסקים שלהם. מי שמוגדר במע"מ כעוסק פטור, נרשם אוטומטית כבעל עסק זעיר במערכות מס הכנסה, אך יכול לבטל את הרישום בהודעה. מי שאינו מוגדר במע"מ כעוסק פטור, אך מעוניין להירשם כבעל עסק זעיר – יוכל לדווח כי הוא עומד בהגדרה באמצעות  המערכת המקוונת של רשות המיסים.

מעבר בין עוסק פטור ועוסק מורשה

קל יחסית לעבור מעוסק פטור לעוסק מורשה, כל שעל בעל העסק לעשות הוא לחרוג מהמחזור המקסימלי השנתי של עוסק פטור.

המעבר מעוסק פטור לעוסק מורשה הוא צעד משמעותי שכדאי להיערך אליו בהתאם. התהליך כולל שינוי סטטוס ברשויות המס, אך גם ארגון מחדש של מערך הניהול העסקי בדגש על ניהול החשבונות, ביצוע מעקב אחר ההכנסות וההוצאות בעסק, למידה של חוקי המס והדיווח, ניהול ספרים כחוק ובמידת הצורך היוועצות עם אנשי מקצוע כעורכי דין ורואי חשבון שילוו את המהלך.

בנוגע למעבר מעוסק מורשה לפטור, הדברים קצת יותר מורכבים. אם בשנת הפעילות הראשונה של עוסק מורשה היו הכנסותיו נמוכות מהמקסימום המותר כעוסק פטור, לרשום אותו כעוסק פטור. אולם ככלל, בכדי לעבור מעוסק מורשה בחזרה לעוסק פטור יש להוכיח כי במשך שנתיים המחזור השנתי של העסק הינו מתחת למקסימום המותר כעוסק פטור.

טבלת השוואה בין סוגי עוסקים

	עוסק זעיר	עוסק פטור	עוסק מורשה
הגדרה	עצמאי שמחזור העסקאות השנתי שלו לא עולה על 120,000 ₪ (נכון לשנת 2024).	עצמאי שמחזור העסקאות השנתי שלו לא עולה על 120,000 ₪ (נכון לשנת 2024).	עצמאי שמחזור העסקאות השנתי שלו עולה על 120,000 ₪ (נכון לשנת 2024) או שהוא עוסק במקצוע שהחוק לא מאפשר להפעיל בו עסק כעוסק פטור.
תקרת הכנסות בהתאם להגדרה	120,000 ש"ח (נכון לשנת 2024)	120,000 ש"ח (נכון לשנת 2024)	אין תקרה
משמעות ההגדרה	הקלות בהתנהלות מול מס הכנסה.	הקלות בהתנהלות מול מע"מ.	העסק אינו מאוגד במבנה משפטי אחר.
תיעוד עסקאות	תלוי אם הוא עוסק פטור או מורשה.	קבלות	חשבוניות מס + קבלות
רישום וקיזוז הוצאות	רשאי לקזז באופן אוטומטי סכום של 30% מהכנסותיו כהוצאות מוכרות, מבלי להציג קבלות או חשבוניות בפועל.	רשאי לקזז הוצאות לצורך חישוב הרווח החייב במס בעסק. אינו רשאי לקזז מע"מ כנגד הכנסותיו או מע"מ ששילם על הוצאות עסקיות	רשאי לקזז הוצאות לצורך חישוב הרווח החייב במס בעסק וכן רשאי לקזז מע"מ שגבה מלקוחותיו מהמע"מ ששילם עבור הוצאות העסק
מועד הדיווח למס הכנסה	שנתי – בסוף השנה	שנתי – בסוף השנה	חודשי (לבעלי מחזור חודשי של יותר מ-1.5 מלש"ח) או דו חודשי
תשלום מקדמות מס הכנסה	פטור	חייב	חייב
הגשת דו"ח שנתי למס הכנסה	יכול להגיש דו"ח שנתי מקוצר באמצעות המערכת	חייב בהגשת דו"ח שנתי	חייב בהגשת דו"ח שנתי
הגשת הצהרות הון	פטור	לפי דרישה של מס הכנסה	לפי דרישה של מס הכנסה
התנהלות מול מע"מ	תלוי אם הוא עוסק פטור או מורשה.	אינו גובה מע"מ מלקוחותיו ואינו זכאי לקזז מע"מ בגין הוצאותיו בעסק מתקבולים שקיבל במסגרתו. חייב בהגשת תצהיר שנתי למע"מ.	חייב בגביית מע"מ מלקוחותיו והעברת המע"מ שנגבה (בניכוי המע"מ ששילם עבור הוצאות מוכרות בעסק) לידי רשויות המס. חייב בהגשת דו"ח שנתי למע"מ.
רישום	מבוצע באופן אוטומטי למי שמוגדר כעוסק פטור. מבוצע על בסיס בקשה ודיווח במערכת לעוסק מורשה המעוניין להיות מוכר כעוסק זעיר.	במערכות מס הכנסה.	במערכות מס הכנסה ומע"מ.
מי לא יכול להינות מההגדרה	עוסק המעסיק עובדים; עוסק שאינו מנהל פנקסים קבילים; עוסק שבין הכנסותיו בשנת המס הכנסות שאינן מעבודה. עוסק שחלק מהכנסתו התקבלה מאדם שהיה מעסיקו בשנת המס; חלק מהכנסת העסק יוחס אליו מ"תאגיד שקוף"; יותר מ־25% מהכנסות העסק התקבלו מקרוב של העוסק או ממי שהיה מעסיקו במהלך 3 שנות המס הקודמות; בעל העסק הוא בעל שליטה ב"חברת מעטים".	עסק שמחזור העסקאות השנתי שלו גבוה מתקרת הפטור, 120,000 ש"ח נכון לשנת 2024 או בעל עסק העוסק באחד המקצועות המנויים בחוק.

סיכום

"עוסק" היא הגדרה מתחום המיסוי, היא עונה על השאלה – כיצד ממוסה העסק שלך? ולא כיצד הוא מאוגד. זוהי מסגרת משפטית המסדירה את היחסים בין בעל העסק לרשויות המס. הבחירה בהפעלת העסק כעוסק יכולה להיות נהדרת גם לתקופות ממושכות ולעסקים בהיקפים גדולים יחסית כאשר תחום העיסוק אינו כרוך בסיכונים משמעותיים. זאת, בוודאי שעה שמספר הלקוחות מצומצם יחסית והיחסים עמם מוסדרים ומגובים בהסכמים ברורים המגנים על בעל העסק בצורה מיטבית.

בייחוד אם בחרתם להפעיל את העסק כעוסק, שהוא המבנה המשפטי שמציע הכי פחות הגנה לבעל העסק, מומלץ לחזור ולהעריך מעת לעת האם מדובר בבחירה הנכונה ביותר עבורכם בהתחשב בשלב שבו נמצא העסק. כדאי לקחת בחשבון גם את התוכניות שלכם לקידום העסק ופיתוחו בעתיד. בין השיקולים כדאי לכלול: הגדלת נפח הפעילות, פריצה לשווקים חדשים, השקה של מוצרים או שירותים חדשים, גיוס עובדים ונותני שירותים, חשיפה משפטית קודמת וכדומה.

נשמח לעזור לך להעריך האם הבחירה להפעיל את העסק או המיזם כעוסק היא הנכונה עבורך ועבור העסק שלך ולהציע פתרונות מותאמים אישית להגנה מקסימלית על האינטרסים שלך. צור קשר עוד היום לייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או חשבונאי אישי המותאם לעסק שלך, למטרות שלו, לתחום העיסוק שלך ולהוראות הרישוי והרגולציה הרלוונטיות (ככל שישנן) החלות בעניינו, והוא אינו מתיימר להחליף ייעוץ שכזה. הסקירה שלעיל לא מקיפה את כל הוראות הדין, אשר עשויות להשתנות מעת לעת והיא נכונה למועד עריכתה.  אם החלטת להסתמך על האמור במאמר זה את/ה עושה את זה על אחריותך ובהתאם להבנתך.

אני ממליצה להתייעץ ולהיות מלווה על ידי עורך דין במשימה הרגישה של בחירה בצורת ההתאגדות המתאימה ביותר לעסק שלך.